שלום רב,
שמעתי על הרצון לפתוח מקווה טוהרה ביישוב. נחמד שהכסף להקמה יגיע מתרומות, אבל מה עם הקרקע שעליו יעמוד המקווה ובעיקר מי ישלם ויתקצב בשוטף את תפעול המקום. האם גם אלה יגיעו מתרומות או מהמיסים של כולנו?
והנה עוד נתון קטן אבל משמעותי. אם נרצה להבין את גודל האוכלוסיה שאותה עשוי לשרת המקווה, אפשר להציץ בתוצאות הבחירות מלפני חצי שנה. אני מביא כאן נתונים של מצביעי שדי חמד שהצביעו למפלגות דתיות וחרדיות כולל אלו שלא עברו את אחוז החסימה:
הימין החדש - 23 קולות
זהות - 12
איחוד מפלגות הימין - 2
ש״ס - 2
בסה״כ 39 איש מתוך 581 איש שהצביעו ו- 717 בעלי זכות בחירה ביישוב. כלומר, במקרה הטוב תהיה אופצית טבילה ל- 6% מאנשי היישוב. בפועל, אולי רבע מהם יבוא לטבול, כך שמדובר אולי ב-1.5% מהתושבים שהצביעו. למי שרוצה לבדוק אותי:
https://votes21.bechirot.gov.il/cityresults?cityID=2015
בהינתן הנתונים האלה, והאופי הדמוקרטי של היישוב, ברור שאין כל הצדקה להקמת מקווה. בייחוד כשהיישובים בסביבה במרחק של דקות ספורת מאיתנו כבר מתפעלים מקוואות. הסוגיה הזו בעיקר נוגעת בעיני לערכי הדמוקרטיה וההוגנות. אפשר לארגן קבוצות רבות וגדולות יותר שישמחו לקבל מהיישוב הקצאת מקום ותקצוב שוטף של פעילויותיהם. לדוגמא, מדוע שלא נפתח מכון כושר ביישוב? או נסבסד קורסי בישול, ריצה, רכיבת אופניים, יוגה, מדיטציה וכד? אני גם בטוח שההצעה של קודמי לגבי מגרש הכדורסל, תקבל תומכים רבים יותר?
בקצרה, אני מציע שבמקום שכל קבוצה קטנה של בעלי אינטרסים תחפש דרך לדחוף דרך הדלת האחורית את ענייניה דרך הוועד, אולי כדאי לשם השקיפות והדמוקרטיה שהוועד יזמין הצעות מהתושבים ויבחן את מספר האנשים שיכול להנות מהן בהינתן התקציב הפנוי העומד לרשותו.
