שדי חמד

האיש ערער על החלטה שחייבה אותו להגיש לבית המשפט צוואות שהותירה אמו. הערעור נדחה תוך שבית המשפט הבהיר כי החובה למסור צוואה לרשם לענייני ירושה היא מוחלטת ומיידית

השופטת אספרנצה אלון דחתה לאחרונה בקשת רשות ערעור שהגיש אדם נגד החלטה המורה לו למסור שלוש צוואות של אמו לבית המשפט. האיש התנגד לחשוף את הצוואות בטענה כי הדבר יפגע בשאיפתו להוכיח שילדיו של אחיו (שנפטר לפני האם) אינם זכאים לרשת. השופטת הבהירה כי החוק מחייב כל אדם שבידו צוואה להגיש אותה לרשם מיד כשנודע לו על מות המוריש.

אביו של האיש נפטר ב-2011 ואמו ב-2017. אחיו מת ב-2008 והותיר ארבעה ילדים. בין הילדים לבין דודם התנהלו הליכים בנוגע לעיזבון סבם וסבתם.  

כשבע שנים לאחר פטירת הסב הגיש אחד הנכדים בקשה למתן צו ירושה אחריו. הדוד התנגד וטען שהמנוח הותיר צוואה. התיק הועבר לבית המשפט למשפחה בחדרה שקבע כי אם בידי הדוד צוואה מקורית, עליו להגיש בקשה לקיום צוואה בפני הרשמת לענייני ירושה שכן אחרת תימחק ההתנגדות ויינתן צו ירושה. 

באוקטובר 2018 הדוד הגיש בקשה לקיום צוואת המנוח והרשמת לענייני ירושה העבירה את הבקשה לבית המשפט למשפחה. בית המשפט הורה לצדדים להודיע בידי מי נמצאת הצוואה המקורית של הסבתא והדוד הודיע כי בידיו שלוש הצוואות המקוריות שלה.

בנסיבות אלה הורה לו בית המשפט למסור אותן לידיו ולהגיש בקשה לקיום צוואה בפני הרשם לענייני ירושה.

הדוד, שיוצג על ידי עו״ד צבי גולן הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה. לטענתו, בית המשפט חרג מסמכותו כשדרש ממנו להגיש העתקי צוואות אמו ולהגיש בקשה לקיום הצוואה, שכן אין מקור חוקי לחייב אדם לקיים צוואה. לדבריו, צוואה היא דבר פרטי ואישי ואין להורות על הגשת עותק מהצוואה בלי לבדוק תחילה את זהות הצדדים ומעמדם ביחס לעיזבון המנוחה. לעמדתו, הנכדים אינם יורשי הסבא או הסבתא וההחלטה פוגעת באפשרותו להתנגד לצו הירושה. 

הנכדים, שיוצגו על ידי עו״ד יקירה טובבין, טענו מנגד כי לפי חוק הירושה אין זכות להעלים צוואות ולהסתירן, אלא יש חובה חוקית למסור אותן לרשות המוסמכת. 

לשיטתם, בית המשפט צדק כשהורה על הגשת צוואות המנוחה, דבר שיש בו כדי להגיע לחקר האמת ועשיית צדק. 

לא המלצה

השופטת אספרנצה אלון מבית המשפט המחוזי בחיפה דחתה את בקשת רשות הערעור.  

היא הבהירה כי חוק הירושה קובע מי שיש בידו צוואה חייב למסור אותה, במקור או בהעתק מאושר, לרשם לענייני ירושה מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה. מי שמפר את ההוראה דינו מאסר שלושה חודשים או קנס. 

השופטת הדגישה כי מסירת הצוואה לרשם צריכה להיות מיידית. לא מדובר בהמלצה ולמעשה מי שמפר את ההוראה הוא עבריין. 

״הסעיף בא לא רק כדי למנוע את הסתרת הצוואה, הוא גם מעביר מסר לאנשים שאינם קשורים כלל לתוכן הצוואה, כי אסור אף להם להיות אדישים כאשר בידם מצויה צוואה, וחובה עליהם למסור אותה לרשם לענייני ירושה״, כתבה.

היא הוסיפה כי הדוד ועורך דינו הצפינו את צוואות שני המנוחים שנים ארוכות שלא כדין. את צוואת הסב הם הסתירו כ-7 שנים וחשפו אותה רק לאחר שחויבו על ידי בית המשפט, ואת צוואת הסבתא הם הסתירו 3 שנים. 

״החובה למסור צוואה היא מוחלטת וחלה בין שיש כוונה לבקש צו קיום צוואה ובין שאין כוונה כזו״, הבהירה השופטת.

הדוד חויב בהוצאות בסך 12,000 שקל. 

* אתר פסק דין