שדי חמד

בית המשפט לענייני משפחה בנצרת קיבל תביעה של אם וילדיה נגד בנה הבכור (ואחיהם), והורה על ביטול מינויו כ"בן ממשיך". השופטת ג'בארין-כליפה התרשמה כי המינוי היה "על תנאי" שיבנה את ביתו במשק ויעזור להוריו – והוא לא עמד בו.
האם-התובעת ובעלה המנוח שנפטר בשנת 2001 היו בעלי זכויות במשק בצפון הארץ (פרטי המיקום המדויק חסויים). במרץ 1984 חתמו ההורים על טופס בו הצהירו על מינוי בנם הבכור כ"בן ממשיך" (שיירש את המשק לאחר מותם) ובמסגרתו הוסכם שהוא יבנה את ביתו בשטח. אלא שבסוף הבן בנה את ביתו ביישוב אחר ומי שבנו בית נוסף על השטח היו הוריו.
כעבור שנים (2013) הבן רשם במנהל מקרקעי ישראל את מינויו כבן ממשיך ממרץ 84'. עוד באותה שנה הגישו האם וחמשת אחיו תביעה להצהיר כי מינויו בטל ומבוטל.
האם טענה כי בנה הבכור לא פעל בהתאם להסכם המינוי, לא בנה את ביתו במשק וכלל לא עבד בו. כל הליכי הבנייה נעשו על ידה ועל ידי בעלה המנוח, תוך שכרעו תחת נטל הוצאות הבנייה הכבדות, ללא שום עזרה מבנם הבכור.
עוד נטען כי התנהלות הנתבע מ-1984 ועד היום מעידה כי הוא מעולם לא היה בן ממשיך – שאמור לשמר ולתחזק את המשק – ולא התכוון להיות כזה. לטענתם, הוא נזכר "לנפנף" בכך רק בעקבות סכסוך שהתגלע בין האחים בנוגע לתמיכה באמם.
האם העידה כי לאורך השנים הנתבע לא "נתפס" כ"בן ממשיך" בעיני המשפחה, והדגישה שברצונה לחלק הכל שווה בשווה בין כל ילדיה.
אולם הנתבע טען בין היתר כי אין כל עילה להורות על ביטול מינויו – שכן מדובר במתנה "גמורה" שלא ניתן כבר להתחרט עליה – במיוחד כאשר לטענתו לאורך כל השנים הוא כיבד את הוריו, טיפל בהם וסייע להם בעיבוד המשק.
זכותה לבטל את המתנה
בסיומו של פסק דין ארוך ומפורט, השופטת ג'מילה ג'בארין-כליפה קיבלה את התביעה וחייבה את הנתבע בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
השופטת הגיעה למסקנה שמינוי הנתבע כבן ממשיך היה בתנאי "שהוא יבנה ביתו במשק, יתמוך בהוריו, ויהיה לצדם, ידאג לצרכיהם וגם לצרכי המשק". אולם השופטת לא השתכנעה מהעדויות והראיות שהנתבע עשה את כל אלה – כפי שהיה מצופה מבן הרואה עצמו ממשיך במשק.
מבחינה משפטית, השופטת הבהירה כי "התנאי המפסיק שעמד בבסיס מתנת מינוי הבן הממשיך, התקיים; ולאם- התובעת, זכות לבטל מתנה זו , כפי שהיא עותרת כאן".
בתוך כך השופטת ציינה כי האם הותירה רושם "מהימן במיוחד", והשיבה בפשטות ובכנות על כל שאלה. לעומת זאת, הנתבע לא הוכיח שעזר להוריו בבניית הבית או בתשלומי המשכנתא.
השופטת אף ציינה כי "מערכת היחסים בין האם לנתבע, הייתה רחוקה וקרה, ללא דאגה אמתית וללא עזרה של ממש; התנהלות הנתבע לאורך שנים מותירה אף רושם של חוסר אכפתיות, חוסר התעניינות ואחריות כלפי הוריו הזקנים והחולים, ניכר מעדותה של האם, אכזבתה, כאבה וצערה מהתנהלות הנתבע כלפיה".
לפיכך, כאמור, השופטת הורתה על מחיקת רישום הנתבע כבן ממשיך אצל כל הגורמים הרלוונטיים.

* מתוך אתר "פסק דין"