קרקע חקלאית הופקעה לטובת כביש 5. הפיצוי: 2.3 מיליון שקל*

זמירה שחר • כניסות

הוועדה המקומית אשקלון הפקיעה כ-30,000 מ״ר מקרקע חקלאית שמעבדת אגודה שיתופית. היא טענה כי אין סיבה לפצות את האגודה על ההפקעה, אך בית המשפט סבר אחרת.

השופט שלמה פרידלנדר קיבל לאחרונה תביעה שהגישה האגודה השיתופית ״הדרי אשקלון״ נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אשקלון. הוא קבע שעל הוועדה לפצות את האגודה על הפקעת חלק משטחיה החקלאיים בסכום כולל של 2,314,374 שקל.

האגודה חוכרת מרשות מקרקעי ישראל שטח באזור אשקלון לצורך עיבוד מטעי פרי הדר. ב-1974 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אשקלון שינתה את ייעוד הקרקע והרחיבה אותו מ״אזור חקלאי״ לאזור שכולל גם תעשייה ודרך. 

ב-2003 הוועדה המקומית הפקיעה מהאגודה השיתופית כ-29,190 מ״ר לצורך סלילת כביש 5 באזור התעשייה הצפוני של אשקלון.

האגודה השיתופית לא תבעה פיצוי על שינוי הייעוד אך ב-2015 דרשה פיצוי על ההפקעה.

הוועדה המקומית טענה מצדה שהאגודה אינה זכאית לפיצוי כלשהו על הקרקע שהופקעה. לשיטתה, בעקבות שינוי היעוד הפכו המקרקעין המופקעים מקרקע חקלאית ל-״דרך״, ששוויה אפס.

היא הוסיפה כי האגודה השיתופית בכל מקרה אינה זכאית לפיצוי בגין 40% הראשונים מהשטח שהופקע. זאת, מכיוון שהיא הרוויחה מהדרכים המשוכללות שנסללו בסביבת המקרקעין. לדבריה, הפיצוי צריך להיות בסך 5,845 שקל בלבד.

היא ציינה בהקשר זה כי פקודת הקרקעות וחוק התכנון והבניה מאפשרים שלא לפצות בגין 40% הראשונים של ההפקעה. הרציונל הוא שהקרקע שנותרה לאחר ההפקעה הושבחה, למשל הודות לשיפור הגישה אליה באמצעות דרך שנסללה.

האגודה השיתופית השיבה כי זכויותיה בשטח הן לעיבוד חקלאי בלבד. בנסיבות אלה, אין לה כל תועלת משינוי הייעוד. לכן, יש לפצות אותה בגין מלוא ההפקעה החל מהמ״ר הראשון, ללא ניכוי ה-40%.

היא הוסיפה כי בהתאם לקווים מנחים של השמאי הממשלתי הראשי מ-2008 שומת הפיצוי צריכה לעמוד על סך של 38-48 שקל למ״ר ובסך הכל על 1.6 מיליון שקל בתוספת ריבית והצמדה.   

״בני ישראל כבר עברו״

״טיעוניה של המשיבה הזכירו לי את הסיפור על תלמיד שהתבקש לצייר את קריעת ים סוף, הגיש למורה דף חלק, והסביר: בני ישראל כבר עברו, המצרים עדיין לא הגיעו, והים נבקע לשניים״, כתב השופט שלמה פרידלנדר מבית המשפט המחוזי בבאר שבע בפתח דבריו.

הוא ציין כי להתרשמותו הוועדה לא נראית מוטרדת מכך שהותירה את המבקשת עם שטח הקטן בכ-30,000 מ״ר מהשטח שהיה לה בלא פיצוי, אך הוא דווקא כן מוטרד מכך. ״הציבור זכה בדרך על חשבון שטחי העיבוד החקלאי של המבקשת. מן הראוי שהציבור ימלא חסרונה״, כתב.

השופט הדגיש כי העיקרון שלפיו ״אין נטילה שלטונית ללא פיצוי הוגן״ מוכר כעיקרון חוקתי. הוא קבע שהאגודה זכאית לפיצוי על הקרקע שהופקעה ממנה וקיבל את החישוב שהגישה השמאית מטעמה.

עוד הוא כתב כי הפסיקה שללה את יישום פטור ה-40% במקרה שבו בעל הקרקע שהופקעה לא נהנה מההשבחה. במקרה זה, האגודה השיתופית אינה בעלת הקרקע אלא רק חוכרת אותה לצרכי עיבוד חקלאי. כלומר, לא תצמח לה תועלת מהשבחתם במסגרת הרחבת השימושים העירוניים הגובלים בהם. זאת ועוד, ניכר כי בעקבות הכביש יש לה קושי לרדת לנטיעות ולשנע כלים חקלאיים. לכן אין הצדקה לניכוי. 

בסופו של דבר חויבה הוועדה המקומית לפצות את האגודה השיתופית ב-2,314,374 שקל. נקבע כי המבקשת רשאית להגיש בקשה להוצאות משפט ושכ״ט עו״ד.

* מאתר "פסק דין"